החלטה בתיק בר"ע 5768-01-12

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (הנשיא מיכאל שפיצר; בל' 1587/10). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.1.10 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למבקש נכות צמיתה בשיעור 15%.

2.      לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 25.1.10 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה, מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שהוועדה תשוב ותיזקק לשאלה בדבר השפעתו של האוטם על ההחמרה במצבו של המבקש, וזאת, גם על רקע הגורמים הנוספים שאינם כרוכים לדעתה באירוע התאונתי בעבודה. בקשר לכך תתבקש הוועדה להתייחס לחוות דעתו של דר' הרפז בה נאמר כי " מהלך קליני זה על פי סמיכות הזמנים, (כ-6 חודשים) אופייני להיצרות חוזרת במקום ההרחבה הקודם של הנגע בעורק הכלילי הימני שחסימתו גרמה לאוטם. לכן יש לייחס באופן ישיר את תעוקת החזה ממנה סובל כיום, הנובעת מאיסקמיה כלילית, לאוטם."

3.   תשובת המוסד לביטוח לאומי כאמור מתבקשת נוכח מה שנראה לכאורה כאי מילוי אחר הנחיות פסק הדין הקודם, בו התבקשה הוועדה להתייחס באופן מפורט לשאלה הנ"ל, ובכלל זאת, להבהיר את הנמקת הוועדה מיום 5.6.08 באשר לדחיית חוות דעתו של דר' הרפז. מתבקשת, איפוא, התייחסות מפורשת של הוועדה בצורה ברורה ומנומקת לשאלה, כאמור בסעיף 2 לעיל.

4.   המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובתו לשאלה כפי שפורטה לעיל עד ולא יאוחר מיום 13.3.2012.

ניתנה היום, י"ט בשבט תשע"ב (12 בפברואר 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: